מטלה מס' 7: למידה והוראה והרצאות ברשת
ע"פ האתר של האוניברסיטה הפתוחה:
שם ההרצאה: "חירות, שוויון, פייסבוק".
שם המרצה: דר' יורם קלמן.
הקישור להרצאה: http://bit.ly/wVyZvt
נושא ההרצאה: חירות, שוויון, פייסבוק: על הקשר בין מחאה חברתית לטכנולוגיות דיגיטליות.
מסגרת ההרצאה: במסגרת יום עיון בנושא מדיניות ציבורית ומחאת קיץ 2011 (12.9.11) ההרצאה נעשתה באוניברסיטה הפתוחה, קהל השומעים הם סטודנטים.
סיכום ההרצאה: בתקופה האחרונה, גל מחאות שותף את העולם. אחד מהנושאים הוא שאלת "הקשר בין המחאה לבין הטכנולוגיות הדיגיטליות" כמו טלפונים סלולריים, אתרי אינטרנט, אתרי רשתות חברתיות כמו טוויטר ופייסבוק. תוך כדי ההרצאה המרצה מציג שקפים ובנוסף מציג מס' דוגמאות מהעיתונות כמו: שימוש טכנולוגי- ספירת האנשים המגיעים להפגנות באמצעות סלולר בנוסף עושים פילוח סוציואקונומי. בתוניסיה מהפכת הפייסבוק והשפעת הוויקיליקס. במצרים באמצעות פייסבוק וטוויטר הגיעו מפגינים בהמוניהם לכיכר תחריר. תמונת הטלפון הסלולרי הפך לסמל. בלונדון מכשיר הבלקברי. כל תמונה שמצולמת מיד מעלים אותה לרשת ומשתתפים בה אנשים מכל רחבי העולם דרך פייסבוק, טוויטר או בלוג. רואים את התמונות וע"י כך מקבלים תחושת מעורבות לאותם אירועים. מהפכת הפייסבוק וקריקטורה נפלאה של עמוס בידרמן. "מה עושים עם הצוקרברג הזה.?" "מה הקשר בין הטכנולוגיות הדיגיטליות לגל המחאה העולמי"? האם התחושה הזאת, היא שיש קשר. האם היא תוצאה של קשר אמתי או הטיה שלנו. ישנם שני תזות בסיסיות על הקשר בין טכנולוגיות, לפעילות דמוקרטית כמו מחאה אזרחית או התקוממות נגד שלטון מדכא.
גישה אחת- טכנולוגיה תורמת לדמוקרטיה. הטכנולוגיות יוצרות את הכפר הגלובלי אותה תחושה של קירבה בין אנשים שהם עסוקים במה שמקרב ומחבר אותם, ולא במה שמפלג ומפריד בניהם.
גישה שניה- אלטרנטיבית, שהטכנולוגיה פוגעת בדמוקרטיה, מושג של העצמה, הכוח שמגיע גם לאדם הפשוט ברחוב, להשפיע, לומר את דברו ולהישמע. רשת אלג'זירה ממצרים, נוצר קשר עם המפגינים מכיכר תחריר שביקשו לא לעצור את הסיקור סביב לשעון, המפגינים יודעים שמצלמים אותם באופן רציף, נתן להם תחושת הגנה מפני השלטון, שניסה להילחם נגד המורדים. הגישה השניה שהטכנולוגיה פוגעת בדמוקרטיה אומרת שהטכנולוגיות משמרות את האליתות והסטטוסקוו. הפער הדיגיטלי משחזר את הפערים החברתיים ודווקא אותם חלשים שזקוקים להעצמה לא משתמשים בטכנולוגיה בסופו של דבר נשלט ע"י חברות עסקיות גדולות מה שמעודד אינטרסים כלכליים של בעלי ההון אז במקום לקרב בין אנשים והעמדות גורם להפרדה והתכנסות. פייסבוק הרבה פעמים שלילי כיוון שחברה עסקית עשירה פוגעת בפרטיות שלנו ולוקחת בעלות על החומרים שמעלים לאתר, משנים דברים לפי הצרכים שלהם, מוכרים אותנו כמו מוצר, מה שמעורר מחאה. בארה"ב נעשה שימוש במדיה חברתית שהצליחה להוביל בחירה של נציגים הצליחו בצורה מרשימה בבחירות 2010. בנוסף השפיע הרבה מעבר לכוח האינטלקטואלי בסדר היום הפוליטי והחברתי. דוגמה נוספת לקשר מורכב בין טכנולוגיה ומחאה, מחקר שמדבר על השפעה של הפרעות מדיה מחמיר ומחזק את האי שקט המהפכני, רוב המחקר הוא מודל מתמטי על רשתות אבל עדויות שהוא מביא קורא לזה הניסוי הטבעי. מובארק, השלטון המצרי ניתק את האינטרנט והרשתות הסלולריות באותם ימים ומס' ההפגנות מזנק בכיכר תחריר. מחקר זה מציג מודל תאורתי, השפעה לא כלכך חיובית של טכנולוגיה דיגיטלית על תנועות חברתיות. מושג דטרמיזם טכנולוגי- טכנולוגיות משפיעות על החברה שלנו באופן שהוא כמעט בלתי נמנע המהפכות הם תוצאה של פייסבוק וטלפון סלולרי שמשחיטים את הנוער, הורס את הנימוסים, אנרגיה גרעינית. המחקר מלמד שצריך להיזהר מטענת דטרמינסטית. כל הקשר הזה הוא קשר חלש כיוון שלא לוקחים בחשבון את טבע האדם, רכיבים תרבותיים, ערכיות ועוד. אז בהחלט לא צריך טכנולוגיה דיגיטלית כדי להוציא אלפים לרחוב גם כרזה טובה על הקיר יכולה לעשות את העבודה. כנסת- חוק סינון אתרים כדי להגן על העם מהדברים הנוראים באינטרנט. דויד קמרון, בעקבות המהומות באנגליה דרש יכולת התערבות בפייסבוק, בטוויטר ובספקי הבלקברי. לונדון יש לה היסטוריה ארוכה של דטרמינזם טכנולוגי זו העיר שהכי ידועה לשימצה באלפי המצלמות שפרוסים בכל רחבי העיר ופוגעת בפרטיות והיכולת לפתור או למנוע פשע מאוד שנויה במחלוקת. רשות התחבורה של סאן פרנסיסקו ניתקו את הטלפונים הסלולריים של כל הנוסעים כדי להתמודד עם הפגנה נגד השוטרים. האינסטינקט להוריד את השלטר קיים בכל מקום, אצלנו בישראל במשרד החינוך נשאלת השאלה כיצד פותרים את הנושא של מערכת יחסים בין תלמידים למורים ברשתות חברתיות, הורדה של השלטר לא יפתור כלום רק יחמיר את המצב, צריך לטפל בשורש הבעיה. סינון, ניתוק, פיקוח על תכנים, טכנולוגיה מעקב וזיהוי מדינות שפוגעות בחופש הפרט ובדמוקרטיה. כל האמצעים האלה נותנים השליה של ביטחון, התעלמות מפתרונות ומבעיות שדורשות חינוך, הדרכה ורגולציה. יש חשיבות גדולה לספקי טכנולוגיה כמו חברות תקשורת, גוגל, פייסבוק הם חייבים רגולציה כי רוחות השוק לא מונעות את הפגיעה בפרטיות ובחופש הביטוי. האינטרסים של אלה שעומדים בראש הארגונים בסופו של דבר זה לא האינטרסים שלנו. סכנות בטכנולוגיה דיגיטלית קיים בכל העולם כמו אלימות, פורנוגרפיה, הונאות כלכליות ובריונות. השיח סביב טכנולוגיות דיגיטליות, שיח שמדבר על עולם טוב יותר על יותר הכנסות, זמן פנוי, אפשרויות שלנו להשפיע על הסביבה, אחווה וקירבה. כל הדברים הטובים האלה יוצרים ציפיות שבסופו של דבר עדיין לא ממומשות והפער הזה בין הציפיות לבין המציאות בהחלט יכול להיות בשורש התחושות השליליות שמובילות למחאות.
רפלקציה על התהליך שעברתי:
צורת הצפייה- לא צפיתי ברצף אחד, הצפייה נעשתה בהפסקות, תוך כדי דיברתי בטלפון, צפיתי בטלויזיה והעבודה נמשכה במהלך שבוע שלם.העבודה לא הייתה קלה אך מאתגרת. הלמידה הייתה יעילה במידה רבה. דבר נוסף שיש לי לומר הוא שבתחילת ההקשבה להרצאה היה נשמע לא מעניין לעומת הכותרת שמאוד סקרנה אותי ("חירות, שוויון, פייסבוק") ושסיימתי לשמוע את ההרצאה הבנתי לעומק לאן המרצה חותר ואת המסר שהוא רוצה להעביר.
ע"פ הכתבה ההוראה ההפוכה:
הוראה הפוכה היא הלומדים שהם הסטודנטים או התלמידים יקשיבו להרצאות דרך צפייה בווידאו בבית, בעצם זה השיעורי בית שלהם. התלמיד יחליט מתי ואיך להשתמש במדיה, כלומר המצגות נשלטות ע"י הלומד ולא ע"י המרצה. ואז הכיתות עצמם הופכות בתהליך למעבדות פעילות ומתייחסים בכיתה לבעיות סבוכות, עבודה בקבוצות, מחקר, שיתוף פעולה ויצירה. המטרה היא לא לאבד זמן בהעברת הרצאות בכיתה אלא להעביר את השליטה לידיים של התלמיד ושימוש בווידאו נותן מקום להמון מודלים שיטות למידה שהציעו פסיכולוגיים ואנשי מקצוע מתחום החינוך, מה שמסייע למחנכים לשלב את השיטה הזאת בסביבת ההוראה שלהם.
תיאור וסיכום לרעיון ההוראה ההפוכה:
מצד אחד ההוראה ההפוכה מקנה לתלמיד או לסטודנט להשתמש במדיה מתי שהוא רוצה, השליטה בידיו ומגיע לכיתה עם ידע ובקיאות בחומר מה שמאפשר לו להשתתף בכל הפעילויות בכיתה.
מצד שני המרצים צריכים לדעת להפעיל את הכיתה ברצף ושלא יהיה חלל ריק.
בנוסף ההרצאות ב- ted היו מאתגרות, מאוד מעניינות, אנשים מביאים מניסיונם האישי ומהחוויות האישיות שלהם.
לדעתי מודל ההוראה ההפוכה מיושם במכללה שלנו בשיעור מאגרי מידע במדעי החברה והחינוך. בשיעורים אנחנו יושבים במעבדת מחשבים ומופעלים ע"י המרצה שמביא לנו כל שיעור מטלה שונה ומעניינת לעשות בבית. תוך כדי הכתיבה של העבודה הנ"ל הבנתי שאני מיישמת מודל זה של ההוראה ההפוכה. מודל זה מתאים לרוב התלמידים.
